רוסיה מקפלת את "התרגיל" הצבאי – השווקים צבועים בירוק, הנפט יורד. הדיווח על ההתקפלות מהתרגיל הרוסי גוררת תגובה בשוק הסחורות. מחיר הנפט מגיב לדיווח בירידות של 2% ונסוג מהרמה הגבוהה שרשם מאז 2014 על רקע המתיחות. החוזים העתידיים על התירס והחיטה יורדים ב-1% עד 2% , הפלדיום יורד ב- 3.5% הודעה על נסיגת חלק מכוחות הצבא מגבול אוקראינה רוסיה. דובר משרד ההגנה הרוסי אמר כי יחידות צבא מהמחוזות הדרומיים והמערביים של רוסיה כבר החלו להחזיר כוחות לבסיסים. בקייב טוענים: הצלחנו למנוע הסלמה. במערב נזהרים ומדגישים שההצהרות מקייב ומוסקבה אין פירושן שבסכנה חלפה, נדרשת נסיגה מלאה.
בג"ץ החליט לדון בעתירה נגד מנוי עמיר פרץ ליו"ר התעשייה האווירית. השופט אלכס שטיין החליט לשמוע את העותרים בבקשה לפסול את מינויו שיקבל את התפקיד בניגוד לעמדת הוועדה לבדיקת מינויים, שהמליצה לפסול אותו. במקביל פרץ ושר הביטחון גנץ מיהרו ליטול קרדיט על העסקה הצפויה לרכישת מערכות הגנה אווירית על ידי מרוקו.
עמיר פרץ מבצע בתע"א פעילויות בלתי הפיכות – התנועה לאיכות השלטון דורשת מבג"ץ לזרז את הדיון בעתירה שהגישה נגד מינוי פרץ ליו"ר התעש"א, ומצטטת שורת פרסומים פרץ יצא בשבוע הבא כראש משלחת התע"א לסלון האווירי YNET בסינגפור, בעלות של עשרות אלפי שקלים, תעש"א – יסייע לחברה לקדם את עסקיה ואת יעדיה.
ההסבות של מטוסי מטען – תעש"א משתלטת על שוק לתוצרת 767-300B – משבר התובלה העולמי שהתפתח בשנתיים האחרונות הוביל לגידול חד במגמה של הסבת מטוסי נוסעים למטען. תע"א עלתה על הגל. החברה הודיעה על מסירת המטוס ה-100 שעבר הסבה מתצורת נוסעים למטען. בכך הפכה למובילה עולמית בהסבות לדגם זה ומחזיקה שוק של 70%.
הגירעון המשיך להתכווץ ל- 3.3% . ליברמן – הכנסות המדינה בשיא שלא היה מזה שנים. לשם השוואה בסוף דצמבר עמד הגירעון המצטבר על 4.5% . עיקר הצמצום בגירעון נובע מעודף תקציבי גדול של 18.5 מיליארד שקל שנרשם בחודש ינואר האחרון, זאת לאחר שהכנסות המדינה ממסים היו גבוהות ב-40% לעומת ינואר הקודם, ועמדו על 47.4 מיליארד שקל.
שר האוצר וראש הממשלה מנסים להתמודד עם יוקר המחיה לעלויות המחירים אלא שהמדינה מתעלמת מהגורם שמכביד הכי הרבה על הישראלים. מחירי הדיור שהמשיכו לזנק בשנה האחרונה. גם תוכנית הדיור הממשלתית שהוכרזה לפני 3 חודשים, עיין לא יצאה לפועל ובכל נקרה לא תפתור את המשבר.
האינפלציה בארה"ב לא עוצרת – קפצה בינואר ל-7.5% – רמתה הגבוהה מאז 1982 וזאת על רקע המשך הצריכה הפרטית האיתנה בכלכלה הגדולה בעולם, ושיבושים בשרשראות אספקה הקשורים למגפת הקורונה.
כדי לרדת מהצמרת העולמית ביוקר המחיה, ישראל צריכה יותר מתוכנית אינסטנט. הנתונים מראים כי ישראל במקום ה-3 מבין המדינות המפותחות ביוקר המחיה. האינפלציה של מחירי המזון עקפה את אלו של מדינות ה- OECD המחאה הציבורית יכולה להיות טריגר לפעולות מעמיקות שיפתרו בעיות שורש. היה בלבול בציבור בין אינפלציה ליוקר המחיה. האינפלציה בישראל היא מהנמוכות מבין מדינות ה-OECD אך תחושת יוקר המחיה גבוהה. התחושה הזו מקבלת גושפנקה מבנק ישראל שבימים האחרונים עדכן חלק מהצגת המאקרו-כלכלית שלו. ישראל היא המדינה ה-3 בגובה יוקר המחיה מבין המדינות המפוחתות. שני הנתונים מספרים סיפור של בעיית שורש, כזו ששום שינוי קוסמטי וכמה הטבות מס לא יפתרו אותה.
הבנקים מעודדים את הסיכון של רוכשי הדירות – 16% מהמשכנתאות נלקחו עם הלוואה נוספת. מנתוני בנק ישראל עולה כי ישראלים רבים מתעלמים מתקרת המשכנתא שקבע הבנק ולוקחים הלוואות משלימות כדי לקנות דירה. בין 2017 ל-2021 נטל הציבור הלוואות צרכניות בצמוד למשכנתא בהיקף של 4.4 מיליארד שקל. בבנק במרכזי מודים לתופעה זו יכולות להיות השפעות על יחס המינוף של נוטל המשכנתא, על רמת הסיכון של המשכנתא ועל חישוב משקל נכסי הסיכון של הבנק. הגאות האדירה בשוקי המשכנתאות שהסתכמה בשנת 2021 בנטילת משכנתאות בהיקף של 116 מיליארד שקל ובחודש שעבר בכ-10 מיליארד שקל, יחד עם התחושה שעכשיו ההזדמנות האחרונה לקנות דירה, גורם לציבור להגדיל את המינוף של הנכס העתידי ולבקש הלוואות נוספות על מנת לעמוד ברכישה.
כתב – צבי לוי
