חיים עם אלצהיימר

השרות הסוציאלי לשרותך/ עו"ס טובה יששכרי
חיים עם אלצהיימר:

לאחרונה אנו עדים לאוכלוסיה פגועה במחלת האלצהיימר. בכתבה זו ליקטתי מעט מהמידע והנתונים אודות המחלה ודרכי התמודדות. הכתבה בעיקרה, מבוססת על מאמרו של ד"ר אלכס למברג, סגן פסיכיאטר מחוזי במחוז השפלה וירושלים "מכבי – שירותי בריאות".

מחלת האלצהיימר, פרושה סבל והתמודדות מתמשכת לבני המשפחה, בכלל ,וללוקה במחלה בפרט. באותה נשימה, חשוב לדעת שעם העלייה במודעות והחשיפה למחלה, הקהילה, מוסדות רפואה ועמותות מושיטות יד ועושות את המיטב כדי להקל על החולה ובני המשפחה.

בישראל חיים היום כ- 70,000 חולי אלצהיימר, והצפי לשנת 2020 הוא לכמות של כ 120,000 חולים.

אלצהיימר היא המחלה הקשה ביותר בקרב הגיל השלישי.

מתוך מחקרים אחרונים עולה שבעוד שהרפואה המודרנית מצליחה להאריך את תוחלת החיים של חולי האלצהיימר, עולה שכיחותה של המחלה וגדל מספר החולים בגילאים צעירים יותר!

יש חשיבות רבה לאבחון האלצהיימר בשלבים מוקדמים. ככל שההפרעה מאובחנת מוקדם יותר – כך קיימות יותר אפשרויות טיפול. הטיפול האידיאלי משלב בין טיפול תרופתי והדרכה של החולה ומשפחתו. החולה והמשפחה עוברים הדרכה שמטרתה להעביר כמה שיותר מידע אודות המחלה ומהן הציפיות מהטיפול.

בשלבים הראשוניים של המחלה ניתן לזהות אצל החולה פעולות, שהן פשוטות בדרך כלל, נראות פתאום לחולה מסובכות. לדוגמה: נכנסים למסעדה, מקבלים תפריט ומתקשים להזמין, או שמקבלים את החשבון ופתאום קשה לבדוק אותו. גם הכסף לא מוכר, ומתגנב ללב החשש, שמישהו מנסה לרמות עם העודף. גם בבית, דברים שמובנים מאליהם, הופכים פתאום למשימה קשה. בשלב זה בדרך כלל המשפחה מתייחסת לזה כאל תופעות שנלוות לשינויים אחרים המתפתחים עם הגיל, או מייחסת אותם לגורמים אחרים כמו שינוי מקום מגורים, או אירועים סביבתיים ומשפחתיים שונים, ככל שההתנהגות נעשית מוזרה יותר, מגיע שלב ההכרה, שמשהו באמת לא בסדר, ומתחילים להתרוצץ בין רופאים – עד קבלת האבחון, כי מדובר באלצהיימר.

השלב הבא הוא שלב ההתמודדות והערכות. עוברים לשגרת טיפול ממושך. הטיפול האידיאלי הוא טיפול משולב תרופתי ופסיכו סוציאלי, המלווה ע"י רופא פסיכו גריאטרי ועובד סוציאלי. לאורך אותו שלב, קיימת הידרדרות במצב הזיכרון ושפוט המציאות, והתפקוד היומיומי בכלל. זהו שלב, שעדיין ניתן להתמודד במסגרת הבית, ובעזרת מטפל סיעודי.

השלב האחרון הוא סיעודי. כאשר החולה הופך להיות תלוי בזולת במהלך כל שעות היממה, קיים בלבול, קושי בזיהוי בני המשפחה, קשיי הליכה, הפרעות קשות בהתנהגות וניתוק מוחלט מהסובב אותו. זהו שלב בו החולה נתון בסכנה מתמדת, וזקוק לטיפול והשגחה בכל שעות היממה. הוא יכול לצאת מהבית ולא לדעת כיצד לחזור. להדליק גז ולשכוח לכבות ועוד, ומאידך, המשפחה המנסה לטפל ולתמוך, קורסת תחת הנטל, וכל תפקוד המשפחה מתערער.
בשלב זה, מומלץ על טיפול במסגרת מוסדית שמאפשרת איכות חיים לחולה ולמשפחה.

המשפחה אינה מתנתקת מהחולה, שומרת על קשר, תומכת בו, אך משתחררת מנטל הטיפול, מה שמאפשר לה להמשיך ולתפקד באופן רגיל.

על מנת לבחור את המסגרת ההולמת, יש להתייעץ עם איש מקצוע,מיומן ומנוסה, להתאים בין צרכיו של החולה, וצורכי המשפחה.

אני כאן בשבילכם!

עו"ס טובה יששכרי -פלא: 0504300330

הגמלאון

גמלאון 123

לצפיה בירחון
לחצו כאן
למידע ופרטים נוספים
ארגון גמלאי התעשיה האוירית, מחלקה 0012, נתב"ג, מיקוד 70100
מיטל: 03-9355654 זרינה: 03-9768137 ציפי: 03-9768138 דקלה: 03-9768139
03-9354883 , 03-9356969
gimlaim@iai.co.il
אוזן קשבת: 03-9354859 03-9768835
מנהל ועורך האתר: הלל גולן





    הנני מסכים לקבל עידכונים ומידע נוסף על הפעילות.

    האנשים שמלווים אותנו - חסויות