הנגיד לא עוצר – וכבר סופג איומים על עצמאותו מהממשלה – הריבית עלתה ב- 0.5% וחצתה את תחזית בנק ישראל. הלחץ של מקורבי בנימין נתניהו על אמיר ירון כבר החל, במדינות שבהן הייתה פגיעה בעצמאות הבנק המרכזי נפגעה הכלכלה, העלאת הריבית בחצי אחוז על ידי הוועדה המוניטרית של בנק ישראל מבקשת להעביר מסר ברור, סביבת האינפלציה עדיין מאתגרת ולכן, בניגוד למה שהתרחש, עוד לא הגיע הרגע להפחית את קצב העלאות הריבית לרמה של רבע אחוז בלבד, להפך – ההידוק המוניטרי ממשיך, ובקצב מהיר יחסית במונחים היסטוריים, הריבית הבסיסית כבר חוצה הלכה למעשה את התחזית, הפנימית, של חטיבת המחקר של בנק ישראל שחזתה כי סוף השנה הריבית תעמוד על 4%, כאמור היא כבר עומדת על 4.25% ואנחנו רק במרץ.
בהודעה המאוד לקונית ששיגר הבנק המרכזי מיד אחרי ההחלטה על העלאת הריבית אין בכלל רמז להתקרבות של תהליך העלאות הריבית לקיצו. בנק ישראל לא מוכנים להתחייב לשיעור סופי, שם ממשיכים לכתוב ולהצהיר כי קצב העלאת הריבית יקבע בהתאם לנתוני הפעילות והתפתחות האינפלציה.
לקראת צניחה במחירי הדירות – הרבה סיכות ננעצו בנדל"ן – אם הייתה בועה, היא הייתה מתפוצצת. לנוכח האטה במכירת הדירות, בלימת עליית המחירים והצניחה במניות הנדל"ן, פנו גלובס ומדרוג לכמה מבכירי הענף – נכון שהשוק התקרר משמעותית בעיקר בגלל עליית הריבית, הם מודים אך מעריכים כי מדובר בחזרה לשוק שמתנהל קצת יותר נורמלי.
וגם – הפיחות המהיר בשקל מעלה את מחיר חומרי הבניין ומאיים על הקבלנים. השקל ירד ביותר מ- 5% מול הדולר והקבלנים ויבואנים של חומרי בניין וגמר מתחילים להרגיש את הפגיעה בכיס. ההתייקרות עלולה להשפיע גם על מחירי הדירות החדשות.
העלאת הריבית האחרונה חצתה רף דרמטי עבור נוטלי המשכנתאות החדשים. בעקבות החלטת בנק ישראל השבוע, הריבית הקבועה (לא צמודה) על נוטלי המשכנתאות החדשים צפויה לעלות מעל 5%. מי שלוקח משכנה היום, יחזיר בעוד 30 שנה כפול מזה שלקח, ועדיין לא בטוח שההלוואה תספיק לרכישת דירה בשוק היום.
הממשלה יכולה לנשום לרווחה! פיצץ' הותירה את הדירוג שלה למדינת ישראל ללא שינוי על התחזית יציבה A+. הם לא מתעלמים מהרפורמה המשפטית ואומרים כי למרות סיכונים ביטחוניים, סיכוי נמוך לשלם עם הפלסטינים ושבריריות המערכת הפוליטית. זה מתקזז בגלל התאמה חיובית בגין מאזן חיצוני חזק ביחס למדינות ייחוס. אך מזהירים– הרפורמה המשפטית עלולה להחליש את פרופיל האשראי.!
בנק ישראל לא השתמש ביתרות המט"ח בפברואר על מנת לחזק את השקל. – על פי נתוני יתרות המט"ח שמתפרסמים בנק ישראל לא התערב בשוק המט"ח בחודש פברואר בתוך כך פרוטוקול דיוני הוועדה המוניטרית שמתפרסמת מצביעה כי אחד מחמשת חבריה התנגד להעלאת ריבית של 0.5% בפברואר, ותמך בהעלאה מתונה יותר של 0.25%. על פי הנתונים קטנו יתרות המט"ח של המשק בסכום של 4.7 מיליארד דולר, אך קיטון זה לא נובע ממכירת דולרים על ידי הבנק. אלא נובע מהפסדים בשוק ההון בהיקף של 3.8 מיליארד דולר, והעברות ממשלה לחו"ל בסך של כמיליארד דולר.
שר האוצר וארנון בר דוד מציגים את הסכם השכר לעובדי המגזר הציבורי שכולל תוספת שכר של 11% שתתפרס על 4 שנים הקרובות, קיצור שבוע העבודה ל- 40 שעות, ומענק של 6000 שקל.
שכרם של עובדי המגזר הציבורי לא עודכן בחמש השנים האחרונות חרף האינפלציה אך הסכימו לבסוף על תוספת נמוכה יותר של 11%.
הנגיד דורש מהבנקים לדווח פעמיים בשבוע על יציאת כספים לחו"ל. – הפיקוח על הבנקים ביקש בימים האחרונים מהבנקים להגביר את הדיווח שהתבצע פעם אחת בחודש על היקף הכספים שהועברו מחשבונות של לקוחותיהם לבנקים בחו"ל , זאת על רקע החשש מהשלכות של ההפיכה המשטרית. ולאחר שיקולים – בנק ישראל לא התערב במט"ח ואפשר לשוק לתמחר מחדש את הסיכון. הבנק לא התערב במסחר במט"ח כדי לעצור את פיחות השקל. המסקנה המשק הישראלי איתן מהתחזיות, אם ההפיכה המשטרית תעבור התסריט ישתנה.
כתב – צבי לוי
